<h1>או"ז הלכ' יו"ט סימן ש"ס</h1>
<h2>דף לג:</h2>
וכתוב בשאלתות בפרשת שלח לך היכא דעבד סוכה ולא יתיב בה אי נמי עבדה להושענא ולא אגבהה למיפק בה דשריין בהנאה והזמנה לאו מילתא היא והוכיח מסנהדרין [מ"ז, ע"ב]. וההיא דלולב הגזול דתנן או שהיו ענביו מרובות מעליו פסול ואם מיעטן כשר ואמרי' בגמ' דמעטינהו אימת אילימא דמעטינהו מקמי דלאגדיה פשיטא ואלא בתר דליאגדיה דחוי מעיקרא הוא וש"מ דחוי מעיקרא לא הוי דחוי לא לעולם בתר דאגדיה וקסבר לולב א"צ אגד ואת"ל צריך אגד הזמנה בעלמא היא ופי' רש"י לעולם בתר דאגדיה וקסבר אגד הזמנה בעלמא היא ואין אגודתו קריאת שם להיות חל עליו שם לולב פסול לידחות הלכך אפי' דחוי מעיקרו אין כאן עד שיקדש עליו היום עכ"ל משמע אם (לא) קדש היום אע"ג דלא אגבהיה חל עליו שם לולב ליפסל וה"ה ליאסור בהנאה ולא היא דלעולם לא מיתסר בהנאה עד שיגביהנו אלא ה"ק דלא חל עליו שם לולב שיקרא דחוי מעיקרו שלא יהי' ראוי לנטילה עד שיקדש היום ויבוא זמן נטילתו ואע"פ שאינו ניטל בלילה כ"א למחר ביום מ"מ כשקדש היום כבר התחיל יום שהוא ראוי לנטילתו. וי"א שרש"י כתב בסידור שלו אתרוג שבירך עליו ונפסל אסור בהנאה כל שבעה ומשמע דוקא שבירך עליו אבל אם לא בירך עליו אלא קידש עליו היום ונפסל לא אסור בהנאה והיינו כדברי השאלתות.
